סלרי (Apium graveolens)

לסוג כרפס כ- 20 מינים שמתוכם מגדלים בתרבות רק את המין כרפס ריחני והזנים שפותחו ממנו. עלי הכרפס הריחני מתבלים מרקים ומאכלי בשר ודגים. זרעים יבשים הנטחנים עם מלח נקראים מלח סלרי ומשמשים כתבלין. השמן האתרי המופק מהזרעים משמש בתעשיית הקוסמטיקה ולהכנת ליקרים. ברפואה עממית מקובל הכרפס כמנקה את דרכי העיכול, מחזק ומרגיע. ביהדות הוא ידוע כעוצר דימום.
מהכרפס הריחני פותחו במאה ה- 17 שני זני היסוד: כרפס עלים המכונה סלרי ( var. dulce) וכרפס שורש (var. rapaceum).
כרפס העלים, (סלרי עלים) - אינו יוצר שורש מעובה. החלק הנאכל בו הוא עלים ובעיקר בסיסי העלים (הפטוטרות).
כרפס השורש - החלק הנאכל בו מכונה אשרוש ודומה לפקעת כמעט כדורית. הוא מקובל יותר בארץ ובאירופה ונאכל כשהוא מבושל, בדרבזרעי סלרי ך כלל, ומשמש בעיקר לתיבול מרקים ולצלי. על שולחן ליל הסדר ב"קערה" - מניחים שורש סלרי.
זרעי הסלרי משמשים בעיקר במצבים של ראומטיזם, ארטריטיס וגאוט. הם בעיקר טובים במצבים של ראומטואיד ארטריטיס המלווה בדכאון. יש להם השפעה משתנת על הגוף ומכאן יעילותם למצבים בצוני לעיל. כמו כן משתמשים בזרעים כמחטא למערכת השתן.
אופן השימוש:
לשפוך כוס מים רותחים לספל עם 1-2 כפיות זרעי סלרי כתושים טריים. להמתין 10-15 דקות ולשתות 3 פעמים ביום