היא גאופיט ממשפחת הנרקיסיים. למין זה ישנם פרחים בצבע כתום-צהוב.
הפרחים גדולים וכתומים פורצים מן הקרקע לפני גשמי היורה ולאחריהם.
פרח מרשים ויפהפה גדל בארץ רק בכמה עשרות אתרים מוגדרים-היטב,בכל אחד מהם במאות פרטים שיוצרים מרבדי פריחה צהובים, ומופיעים בתאריך קבוע למדי.
גדל בארץ בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ו...
הרקפת היא גיאופיט רב שנתי בעל פקעת גדולה , עגולה ושטוחה.
צבע הרקפת נע מלבן עד סגול עז, כשהצבע הנפוץ הוא ורוד-סגול. פורחת בחודשים אוקטובר עד אפריל.
בישראל יש למין זה שני אקוטיפים פנולוגיים שונים. האחד, הנפוץ יותר, גדל בדרך כלל בבתי גידול מוצלים בחלק הים-תיכוני, ופורח בחודשים ינואר עד אפריל, לאחר הופעת העל...
הכלנית היא גאופיט רב-שנתי. מין פרח ממשפחת הנוריתיים, אחד מכ-120 המינים של הסוג כלנית.
בעולם היא נפוצה בעיקר באזורים בעלי אקלים מתון או קריר בחצי הכדור הצפוני, ואילו בישראל היא נפוצה מצפון הארץ עד הר הנגב. צבעה אדום, לבן או גווני סגול (הנעים מסגול-כחול לסגול-ורוד), כשהצבע הנפוץ הוא אדום. פורחת בחודשים ינואר - מרץ. הכלנית היא צמח מוגן ל...
הוא צמח חד שנתי הגדל גם בארץ ישראל ממשפחת הפרפרניים.
הצמח שייך לקבוצת מכוסי הזרע ולמחלקת הדו פסיגיים.
עלי התורמוס מאוצבעים, לעלה יש פטוטרת ארוכה. הפרחים גדלים כתפרחת. צבע הפרחים סגול, לבן, צהוב, או כחול והם נמצאים על עמוד התפרחת. לפרחים אין צוף וחרקים נמשכים אליהם עקב צבעם. ההאבקה נעשית עלידי חרקים...
גבעוליו ישרים, מהם מתפצלים גבעולים קצרים לצדדים. העלים מסורגים, קשקשניים, בשרניים וצמודים לגבעול. הפרחים קטנים, צהבהבים, מואבקי רוח, בעלי חמישה אבקנים. הפריחה בסתיו, ההבשלה בחורף. הפרות מופצים על ידי הרוח.
הוא שיח מהסוג מלוח, ממשפחת הסלקיים. גובהו 50-200 ס"מ, העלים ביצתיים ובשרניים מעט. צבע העלים ירוק אפרפר, ועליהם שערות דקיקות.
הליבלוב באביב ובקיץ, הפריחה בסתיו. הפרחים הזכריים נפרדים מהנקביים. הפרחים קטנים מאד, ירקרקים, ומואבקים על ידי הרוח.
משרעת התפוצה ים-תיכונית וסהרו-ערבית. צומח בערוצי נחלים במדבר, ובמלחות. בישראל נפוץ בנגב, במדבר יהודה, בבקעת הירדן ובמישור החוף. הצמח ...
הוא סוג של עצים ושיחים ממשפחת היערתיים. בסוג מורן כ-200 מינים, מהם נשירים ומהם ירוקי עד.
אחד המינים, מורן החורש, גדל בחורשים, בכרמל ובגליל העליון.
מורן החורש פורח באביב בתפרחות. הפרחים לבנים או ורדרדים ומדיפים ריח נעים. אזור מוצאו הוא מזרח הים התיכון. צורתו היא כשיח צפוף ומעוגל, כאילו גזום.
הפרי הוא ענבה שחורה דמוית ביצה.
הוא שיח רב-שנתי הנפוץ ולעתים אף שולט בחבל הים תיכוני בישראל.
הלוטם גדל בעיקר על קרקע רנדזינה. הזרעים של הלוטם יכולים לשרוד במשך עשרות שנים במצב של תרדמת. כאשר פורצת שריפה, מוסר עיכוב הנביטה והזרעים נובטים בהמוניהם. במקומות בהם פרצה שריפה בחורש ים תיכוני, ניתן לראות צמיחה מאסיבית של שיחי לוטם בשנים שלאחר השריפה...
הוא עץ או שיח נשיר ממשפחת הלבניים המגיע לגובה של כ-6 מטר.
העלים לבנים בצד התחתון וגם הפרחים. הפריחה באביב והיא ריחנית. הפרי רעיל ואסור באכילה.
התפוצה היא ביערות של אלון התבור ובחורשים של אלה ארצישראלית ואלון מצוי.
הוא גיאופיט בעל פקעת ממשפחת האירוסיים. עלי הכותרת לבנים ובמרכז צהובים, עם פסים דקים סגולים מצידם החיצוני.
האבקנים בצבע ארגמן עד שחור. אונות הצלקת מפוצלות לזרועות דקיקות. עלי הצמח ירוקים ויש פס בהיר במרכז העלה. לכרכום פקעת המתחדשת מדי שנה. ההאבקה נעשית על ידי חרקים. הפרי מתבקע מעצמו והוא בעל זרעים רבים. הצמח נפוץ באזור הים-תיכוני של ישראל ופורח בחודשים או...
הוא צמח רב שנתי ממשפחת העלקתיים הצומח במדבר. 16 מינים, בישראל 12 מינים, 10 עלקת ושניים יחנוק.
בצמח היחנוק לא קיים שום חלק ירוק. היחנוק נצמד לשורשים של שיחים וצמחים מדבריים אחרים כמו המלוח, אשל ואו זוגן. היחנוק מקבל את כל צרכיו מן הפונדקאי. לאחר הבשלת הזרעים, הצמח מעל הקרקע מתיבש ונעלם בקיץ.
הוא עשבוני רב-שנתי או בן-שיח ממשפחת המורכבים, הצומח בר בארץ ישראל וידוע כבעל סגולות רפואיות רבות. גבעוליו ועליו דביקים ושעירים.
שםהמיןנגזר מדביקותם של עליו וגבעוליו,שהם גם שעירים ומדיפים ריח חזקוחריף. הפריחה צהובה,ומשכה ארוך-מיוליעד סוף דצמבר. הפרי הוא זרעון אליו צמודה ציצת זיפים; הזרעונים מסודרים בראש עגול בדומה לזרעי הסביון ומורכבים אחרים.
שמו בערבית طيو&...
נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ, גדל בשדות בור, בתלים, בצדי דרכים, ליד מקומות יישוב - בעיקר על קרקעות עשירות בחנקן. הגבעול זקוף וחלול, העלים מנוצים פעמיים-שלוש לאונות צרות. הפריחה בחודשים מרס-מאי.
הצמח גדל בעיקר על הקרקעות חוואר וקירטון. באופן לא טבעי, הוא מצוי באיזורי סלעים שפוררו על ידי עבודות אדם.
הצמח אינו מסתעף וגובהו בערך חצי מטר. בישראל הוא גדל בחרמון מעל גובה 1300 מטר אך גם באיזורים אחרים.
היא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת החלמיתיים עם פרחים בצבע ורוד, הצומח לגובה של 1.0 עד 2.0 מטר. השם נובע מהבליטה באמצע הפרי המזכירה חוטם ומקורו בשם בערבית.
החטמית הזיפנית נפוצה בחבל הים תיכוני, בגליל, בכרמל, ביהודה ובשומרון במקומות שכמות הגשם בהם מגיעה ל-400 מילימטר לפחות. החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתיבש בקיץ. בחורף מתפתחת שושנת עלים ומתוכה עולה עמוד פריחה זקוף. הפרחים הוורודים רבים וגדולים מאוד...
הוא צמח עשבוני ממשפחת המורכבים. בניגוד למינים האחרים בסוג דרדר, הדרדר הכחול אינו קוצני.
העלים והגבעולים אינם קוצניים, הקוצים מרוכזים בעלי-המעטפת, המקיפים את התפרחות. עלים אלה קרומיים או גלדניים, רעופים, ומסתיימים לרוב בקוץ אחד או יותר. המינים כחולי הפרחים כמעט שאינם קוצניים (ר' דרדר כחול, דרדר ססגוני). בסוג 600 מינים, בארץ 22, מהם 5...
צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. צמח זה גדל במושבות קטנות וצפופות ומגיע לגובה של כ-60-100 ס"מ.
הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ'טיפות דם'. קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. הפריחה היא בחודשים אפריל-מאי, אז נפתח לתקופה קצרה מעטה התפרחות. מקור השם של...
הסוג גדילן (Silybum) מונה בסה"כ שני מינים, אך הגדילן המצוי הוא היחיד המצוי בארץ ישראל. מקור הצמח הוא באגן הים התיכון, אם כי כיום הוא נפוץ לכל העולם. הגדילן רעיל לצאן ולכן תפוצתו הרחבה פוגעת לעיתים באיכות שדות המרעה.
