מליסה היא צמח בעל צימוח חזק, רב שנתי, בעל ריח לימון נעים, ממשפחת השפתניים.מקור הצמח באירופה, כנראה, שם הוא מקובל בשימוש מסורתי בבישול ולחליטת תה.
הצמח גדל יפה בקיץ בכל אזורי הארץ. בחורף הוא נפגע מהקור בגידול בחוץ, אך בדרך כלל יתחדש שוב באביב. הוא נענה יפה להשקיה ודישון, ויוצר שיח כדורי ויפה בגובה כ 60 ס"מ ויותר. לעלים המשוננים צבע ירוק בהיר עד ירוק כהה, לפי תנאי ההזנה.
צמח תבלין ממשפחת הסוככים שמו המדעי "שבת ריחני" מוצא הצמח מאירופה.
השם שמיר באנגלית נגזר מהמילה הנורווגית DILL שפירושה להרגיע ולשכך. גובהו 80-120 ס"מ. הוא גדל בשפלה, בצפון הנגב ובמערבו - כנראה כפליט-תרבות. גבעולו מסועף, עליו דמויי נוצה והם גזורים פעמיים-שלוש לאונות נימיות.
הוא שיח ירוק עד, רב שנתי בעל פרחים תכולים גבעוליו מוציאים ענפים עמוסים בעלים מחטניים, שוליהם מקופלים לאחור צבעם ירוק כהה בצדם העליון ואפור בצדם התחתון .מרבים את הצמח מחלוקת שורשיהם של צמחים מפותחים, מייחורים הנלקחים מצמיחה חדשה ומושרשים או מזרעים.
מקור השם:על פי הסברה שם הצמח מקורו במילים הלטיניות Ros (טל) ו- Marius (ים) זאת בשל פרחיו התכולים המזכירים את הים או בשל העובדה שלעיתים קרובות הוא גדל ליד הים. אגדה נוצרית מספרת שבעת בריחתה התרעננה מרים עם ישו בצמח ופרחיו הלבנים הפכו למחרת לתכולים ומכ...
שמו העברי "אזוב מצוי", נקרא בעבר גם Majorana syriaca ומכונה גם "זעתר" מאחר שזהו הצמח העיקרי המשמש להכנת תבלין ה"זעתר".
מכונה גם "זעתר" מאחר שזהו הצמח העיקרי המשמש להכנת תבלין ה"זעתר".נפוץ בישראל, סוריה ולבנון. במקור זוהה השם אזוב עם הסוג הלטיני Majorana.
האזוב הוא בן שיח הצומח בר. עליו ריחניים וקטנים וגבעולו מרובע. כל חלקי הצמח מכוסים בשערות מלבינות,ולכן מראה הצמח...
הוא סוג של צמח במשפחת השפתניים. השם המקובל הוא "לבנדר".
המוכר ביותר הוא אזוביון רפואי (Lavandula angustifolia בעבר Lavandula officinalis) שמשמש להפקת שמן אתרי מפרחיו.בגינות נפוצים גם מיני אזוביון אחרים:אזוביון משונן (L. dentata), אזוביון פינטה (L. pinata), אזוביון דגול.
הידוע בשמו הערבי כוסברה, הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים.הגד הינו צמח חד-שנתי, בעל עלים מנוצים ודומה לפטרוזיליה. מקור הירק הינו מדרום אירופה. כיום, צמח זה נפוץ בעולם כולו.
בצמח הגד משתמשים להכנת מאכלים שונים. השימוש העיקרי הינו בעליו של הצמח, אך ישנו שימוש גם בזרעיו ובגבעולו.
זרעי הגד מהווים מרכיב עיקרי בתערובות המסאלה ההודי. לזרעים גם סגולה רפואית - הם ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרו...
הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים, משמש בעיקר לחליטת תה. תת המין המצוי בארץ הוא M. f. barbata. בערבית היא מכונה עישבֶּת א-שי - הזעתר של התה. משרעת תפוצתו מזרח ים-תיכונית, מצוי ב בלקנים, בתורכיה, בלבנון ובסוריה.
בן שיח, בעל גבעולים זקופים שגובהם 40 - 100 ס"מ. העלים קטנים, בעלי כסות קטיפתית צהבהבה של שערות מהודקות, צפופות וקצרות. צורת העלה אליפטית ואורכו שווה לפעמיים רוחבו. ריחם ייחודי והוא מזכיר נענע ואזוב.
המרווה היא אחד מצמחי המרפא וצמחי התבלין העתיקים והנפוצים ביותר בארץ ישראל ובאזורי צמחייה ים תיכוניים.השם העברי הקדום של המרווה מופיע כבר בתלמוד. במינים אחדים מסתעפים לפעמים ענפי התפרחת בצורה שיש בה דמיון למנורת שבעת הקנים שהייתה בבית המקדש, ויש הסובר...
נענע הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, שלושה מתוכם גדלים בישראל בצורה טבעית.
הנענע הוא צמח רב שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות.
הריבוי נעשה על ידי שלוחות על-קרקעיות ושלוחות תת-קרקעיות.
הינו צמח דו שנתי אשר מקורו באגן הים התיכון.הסלרי גדל בקרקע עשירה ולחה, בשמש מלאה ואקלים מעט קריר.
העלים מנוצים או מחולקים לשלשות. הפרחים לבנים-ירקרקים וערוכים בסוככים צפופים. הפרי- זרע כמעט עגול, פחוס בצד אחד ומצולע. הסלרי הוא צמח אוהב מים וגדל בר בביצות, צידי נחלים או אזור סלעים הסמוכים לחוף הים. מוצאו מאיזור הים התיכון (דרום אירופה ואסיה הקטנה)...
צמח תבלין עשבוני רב שנתי מהסוג שום ממשפחת השומיים, המתנשא לגובה של עד שלושים ס"מ, מוצאו מסין.
העירית בעלת ארומה עדינה יותר מהשום והבצל. היא נקצצת טרייה ובדרך כלל משתמשים בה לסלטים ואומלטים, או בתור ציפוי לתפוחי אדמה אפויים.
בעירית נעשה שימוש נרחב במטבח הסיני בתור קישוט למנות של מזון מטוגן, מעורבב או מוקפץ, כחתיכות ארוכות שמוסיפים לאחר הביש...
צמח ירוק עד שיכול לגדול בצורת עץ נמוך או שיח. עליו המיובשים משמשים כתבלין הקרוי עלי דפנה בשל סיפור מהמיתולוגיה היוונית אודות הנימפה דפנה שהפכה לער אציל.
מוצאו של הער האציל הוא ים-תיכוני, אך מגדלים אותו בארצות רבות כצמח תבלין ונוי. והוא גדל בצפון הארץ כעץ בר בחורשים לחים, וכשיח בגבול הדרומי של תפוצתו. כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.
הצלף הוא צמח דו פסיגי ממשפחת הצלפיים. בסוג צלף 350 מינים הכוללים עצים, מטפסים ושיחים.
רוב מיני הצלף נפוצים באזור הטרופי ומיעוטם ים תיכוניים או מזרח תיכוניים. לפרחים 4 עלי גביע ו-4 עלי כותרת לבנים. האבקנים רבים ארוכים וצבעוניים והשחלה עילית על עמוד ארוך. הפרי הוא ענבה בשרנית מוארכת המתפצלת לאורך.
תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים. שם נוסף לעץ הוא Eugenia aromatica. מוצאו של העץ הוא איי מלוקו, המכונים "איי התבלין", שבמזרח אינדונזיה.
גובהה של אוגנית הציפורן הוא 12-10 מטרים. עליה דמויי ביצה מוארכת ואורכם 5 עד 12 סנטימטרים. על פני העלים פזורות נקודות שהן בלוטות שמן. העץ פורח בגיל 5 וממשיך להניב עד גיל 80 פעמיים בשנה. עץ מניב בן 3 ל 20 ק"ג .
